קנאת שאול בדוד מתעוררת סמוך להיכרותם , כאשר תהילת הנשים לדוד , הנער השב מנצחונו על גלית , מעמידה בצל את מלכו ; "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" ( שמ"א יח , ז . ( מרגע זה ואילך מבקש שאול ללא הרף , וללא הצלחה , להרוג את דוד . דומה שלבו של הקורא נמלא רחמים על הרודף לא פחות מאשר על הנרדף . חסד אלוהים מלווה את הנרדף ומצילו מכל פגע , ואין סבלו ניכר . לא כן הרודף ; זה רודף וניחם , רודף וניחם וברי כי אין הוא אדון לגורלו . כוח חזק ועצום ממנו מושל בו , הרוח הרעה שנשלחה מאת ה' לבעת אותו ( טז , יד , ( והוא חוזר על משוגותיו פעם אחר פעם . פעמיים הוא מבקש להטיל חנית בדוד להמיתו ( יח , י יא ; יט , י ) ופעמיים הוא יוצא בחברת שלושת אלפים איש לבקש אחר דוד במדבר ( כד , ג ; כו , ב . ( שאול הוא משוגע לדבר אחד , וכל מי שאינו מסייע בידו ללכוד את דוד ולהורגו , נראה בעיניו כאויבו בנפש , כולל בנו יהונתן ( ראה להלן , פרק חמישי ) ובתו מיכל ( להלן , פרק שישי . ( בכל אנשיו רואה שאול מורדים במלכות : "ויאמר שאול לעבדיו הניצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכולכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכולכם ישים שרי אלפים ושרי מאות . כי...
אל הספר