ההוצאות מתקציב המשק הממלכתי נחלקו לשתיים : הוצאות שוטפות למימון אספקת השירותים הציבוריים השוטפים , כגון השכר המשולם בתמורה לשירותים שקבוצות שונות נותנות לכלל ; ותקציב פיתוח המיועד להשקעה בתשתיות . להכנסות המשק הממלכתי היו שני מקורות עיקריים : תקבולי מסים לרבות מנחות ומתנות וכן מכסים ורווחים שמקורם בנכסים השייכים למשק הממלכתי . יש לציין שבמשק הממלכתי לא הייתה הפרדה בין תקציבו האישי של המלך לתקציב הציבורי . על המלך היה לממן את כל ההוצאות , אבל גם ההכנסות לא נגבו על פי תכלית שיועדה להן מראש . הרכוש הממלכתי וכספי המקדש בכללו היו בשליטתו המלאה של המלך אשר היה רשאי לעשות בהם כחפצו . בפרק זה אסקור את הנתונים ההיסטוריים והארכאולוגיים המאפשרים לנו לשחזר את מבנה המשק הממלכתי בממלכת יהודה .
אל הספר