נושא הדיון היום הוא " אמנויות במשבר . " ניסוח זה מעורר מיד את השאלה : מהו משבר ? האם זה " אסון" סתם , או אולי קרע ודיכוטומיה בין יסודות שנועדו לתפקד מתוך הרמוניה ( וגם אז אפשר לכלול את " האסון" בהגדרה זו , שככלות הכול הוא פריעת התהליכים הסימביוטיים של החיים ?( ומתעוררת עוד שאלה : האם אין האמנות גופה סימפטום של משבר , וניסיון להתגבר עליו ? היש אמנות שאיננה עוסקת במשבר ? האין אדם נדחף למעשה היצירה האמנותית על ידי תודעה של משבר ? האין עצם המבנים הצורניים באמנות מבנים של " איחוי משברים ? " האין מבנה הקונפליקט הדרמתי מבנה של משבר ? האין צורת הסונטה במוזיקה צורה " משברית ? " האם אין עקרונות הקומפוזיציה בציור עומדים על מתח בין קטבים מנוגדים בשטח התמונה , כלומר צורה "משברית ? " אולם כשאנו מתייחסים לנושא כך , הריהו מזדלזל מעיקרו . אפשר אז לומר שעצם החיים הם מתח " משברי" מתמיד בין כוחות הצמיחה והכיליון , הכללה המתרחבת יותר מדי מקפחת את משמעותה . אך בהקשר של תקופתנו , כשאנו מדברים על " משבר , " ברור לכולנו שהכוונה למשברים מסוג מיוחד : אנו חושבים על תופעות כמלחמה , מהפכה או משבר כלכלי גדול . אך שו...
אל הספר