תמורות בכפר הישראלי לאור צמצום התעסוקה בחקלאות

דוד עמירן בדומה למרבית הארצות בעולם , הרוב המכריע של הכפרים בישראל צמחו כישובים חקלאיים . היה זה מצב הכרחי למעשה , עד לערב מלחמת העולם השניה . לפי מפקד האוכלוסין המפורט שנערך בידי ממשלת המנדט בנובמבר 47 . 6 ° / 0 , 1931 מכלל האוכלוסיה העובדת היו מועסקים בחקלאות . לעומת זאת , בסוף 1992 הגיע אחוז זה בישראל ל 3 . 5 ° / 0 שהם 57 , 760 עובדים בחקלאות , ובאוכלוסיה היהודית 3 . 4 % ( ראה לוח א . ( הסיבה לירידה חריפה זאת במספר המועסקים בחקלאות נובעת מהמעבר למיכון והנהגת שיטות אגרוטכניות בחקלאות ושיטות ביוכימיות בטיפול בגידולים . כל אלה מאפשרים לא רק ייצור חקלאי יעיל על ידי כוח אדם מצומצם , אלא גם עיבוד חקלאי על ידי פחות כפרים המרוחקים זה מזה . בשנת 1931 עדיין לא היו טרקטורים בארץ ; 19 טרקטורים נזכרים לראשונה בשנתון סטטיסטי לשנת . 1944 בשנת 1991 מדווח על 25 , 400 טרקטורים . בעבר השתמשה החקלאות בעגלות רתומות לבהמות ובבהמות משא לכל צורות ההובלה . בהמות שימשו גם את כל צורכי התעבורה של תושבי הכפרים והערים , התיירים וכד . ' מספר בהמות התובלה שדווח בשנת 19 , 700 ) 1932 סוסים ופרדות , 74 , 177 חמורים ...  אל הספר