כפר ערבי מוסלמי המוקף כרמי זית ופרדסי רימונים ומונה כ 3 , 500 נפש . מקור השם במונח שהיד - מקום שבו קבור קדוש . ואמנם , במרכז הכפר , בסמוך למסגד המרכזי , נמצא קברו המסורתי של יונה הנביא ( נבי יונס . ( בספר מלכים ב' יד , כה נאמר : "יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר . " גת החפר מזוהה בתל השטוח , המצוי בחלק המערבי של הכפר , שהוא האתר העתיק ביותר באזור . היתה זו עיר בצורה שהוקמה בתקופת הברונזה הקדומה ב , ' ששטחה נאמד בכ 50 דונם . ישוב קטן התקיים במקום גם בתקופת הברונזה המאוחרת וכן בתקופת ההתנחלות . בתקופת המלוכה נוסדה כאן העיר גת חפר , שהיתה בנחלת שבט זבולון , והתקיימה עד לכיבוש האשורי . בתקופות הפרסית וההלניסטית התחדש הישוב . בתקופות הרומית והביזאנטית הוקם הישוב למרגלות התל , במקום שבו שוכן הכפר כיום . יש לזהות כנראה את הישוב עם "גובתה דצפורין , " המופיע במקורות התלמודיים גם בשמות : חפר , גופפת , או גופתא . המקום נזכר במקורות בקרבת צפורי : כאשר מת רבי יהודה הנשיא בצפורי והתושבים קרעו את בגדיהם ... "עד שהלך קול הקריעה עד גופפתא מהלך שלושה מילין . " החל מראשית התקופה הביזאנטית הצביעו כאן על...
אל הספר