רחובות בנגב

רחובות בנגב ( רוחיבה בערבית ) היא אחד הישובים העתיקים הגדולים במערב הר הנגב , ומהפחות ידועים שבהם . אספקת המים היתה מבוססת ככל הנראה על ניצול בארות עמוקות ( כ100- מי לפי מדידותיהם של וולי ולורנס . ( מאחר שבורות המים הרבים בעיר , היו קבורים בחורבות הבתים וחצרותיהם , לא היו הבדווים שחיו באזור מסוגלים להתקיים במקום , ושמה הקדום נשתכח . הבדווים אף כינו את האזור בשם '' בחר בלא מי" - ים ללא מים . מכלי החרס שבעיר ובסביבתה הקרובה עולה , שרחובות נוסדה בתקופה הנבטית . היא שימשה כתחנת דרכים החשובה בדרך מחלוצה לניצנה ומכאן לרינוקורורה ( אלעריש , ( לנמלים אחרים בדרום-מזרח הים התיכון , ולצפון סיני שבשליטת הנבטים . עם ביטול הסחר הנבטי במאה הראשונה לסה"נ נטלה רחובות בנגב חלק פעיל בפיתוח החקלאות הנבטית , ומאז פרחה ברציפות גם בתקופה הרומית המאוחרת ויותר מזאת בתקופה הביזנטית , שאז נבנו בה לפחות ארבע כנסיות . רחובות בנגב שימשה ככל הנראה גם תחנת דרכים לצליינים הנוצריים בדרכם להר סיני .  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל