פרק ראשון אלבטרוס ציוני: סימבוליזם ולאומיות בשירה העברית המודרנית

" מודל ימי : " במרחב המחורץ כמו במרחב החלק יש כמובן נקודות , קווים ומשטחים ( גם נפחים , אבל את זה נותיר לעת עתה בצד . ( אלא שלקווים , למסלולים , שבמרחב המחחץ , יש נטייה להיות כפופים לנקודות : הולכים מנקודה לנקודה . ב [ מרחב ] החלק , זה הפוך.- הנקודות כפופות למסלול . כבר אצל הנוודים היה הווקטור בגד-אוהל-מרחב של החוץ . זו כפיפות המגורים לדרך , ההתאמה בין המרחב של הפנים למרחב של החוץ : האוהל , האיגלו , האונייה , ב [ מרחב ] החלק , כמו במחורץ , יש תחנות ומסלולים ; אבל במרחב החלק , המסלול הוא שמוביל לתחנה . גם כאן הדגש הוא על המירווח , המירווח הוא העצם ( מכאן הערכים הריתמיים . ( , Deleuze and Guattari 1988 , 478 ) תרגמה מצרפתית : אריאלה אזולאי ) ייצוג אלטרנטיבי ? בראשית שנות השלושים הופיע בתרבות הארצישראלית ייצוג אלטרנטיבי לייצוג הציוני של הים . איך , יש לשאול , אפשר להסביר את העובדה שבראשית שנות השלושים , בלב ההגמוניה של התרבות הציונית , מופיע שבר שבעטיו נכתב הנרטיב של הים באורח אחר לגמרי ? איך אפשר להסביר שב 1934 מפרסם אברהם שלונסקי את ספר השירים אבני ברהר ובו ייצוג חדש לחלוטין לים ? שלונ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד