הערכת הסתברויות לגבי מזג האוויר החלה עוד בראשית המאה העשרים ; בשנת 1906 הציע המדען האוסטרלי , ארנסט קוק , שכל חיזוי מטאורולוגי ילווה בהערכה , שתצביע על מידת הביטחון שיש לחזאי לגבי הניבוי שלו . הוא אסף 1951 חיזויים , וצירף לכל אחד מהם אחת משלוש הערכות : "בטוח כמעט לחלוטין , " "בטוח" ו"מסופק . " מהקבוצה הראשונה — שבה קובצו כל החיזויים , שניתנה להם ההערכה "בטוח כמעט לחלוטין" — התקיימו 98 . 5 % מהחיזויים . בקבוצה השנייה התקיימו , 93 . 8 % ובשלישית . 78 . 7 % — משנת 1965 ואילך נדרשו חזאי מזג האוויר , החברים בשירות המטאורולוגי הארצי בארצות הברית , לבטא את התחזית לגשם במונחים הסתברותיים . באיור הבא מוצג גרף הכיול עבור 17 , 514 שיפוטים לגשם שניתנו בשיקגו במשך ארבע שנים . ( 1976-1972 ) מן האיור רואים , שנקודות גרף הכיול קרובות לישר , y = x כלומר ברוב המקרים הביטחון בגשם קרוב לשיעור של ימי הגשם בפועל . יחד עם זאת , מאחר שרוב הנקודות בגרף נמצאות מעט מתחת לאלכסון , אנו למדים שרוב השיפוטים גבוהים במקצת משיעורי הגשם המתאימים , כלומר לחזאים יש נטייה קלה להפריז בהסתברות לגשם . הסבר אפשרי לתופעה זאת נע...
אל הספר