מדוע בחרתי בנושא "משפט שלמה" כבסיס תוכני ליצירה מוזיקלית ? אין לי תשובה חד-משמעית לשאלה זו . הדברים הבשילו במוחי מעצמם , בלי לתת לעצמי דין וחשבון רציונלי מפורט . דומני כי בתת-ההכרה עלה כי זיכרון החוויה הקשה שעברתי לפני 21 שנים , בעת שתינוקי נפטר אחרי הלידה . בעת הלחנת היצירה "משפט שלמה" חלפו בי רגשות של פחד מפני סכינים ( אולי סכיני המנתחים בבית החולים ) ומפני מותו של תינוק . את הרגשות האלה רציתי לבטא בצורה מוזיקלית . אפשר שהטראומה האישית שלי הניעה אותי לחבר יצירה , אפשר שרציתי לשקוע בהלחנה ולשכוח ... ואפשר שחיפשתי דרך להתמודד מחדש עם זעזוע ישן . היצירה "משפט שלמה " איננה הראשונה שבאמצעותה ניסיתי למצוא מרפא לנפשי . בעבר כבר הלחנתי כמה וכמה "יצירות ניחומים , " ביניהן " התאוששות" , ( 1980 ) יצירה בת חמישה פרקים מזעריים ( מיניאטוריים ) לצ'לו סולו , המתארים החמצה , כעס , סערת רגשות והשלמה ; ו " קינה " , ( 1985 ) יצירה ווקלית למילים הבאות שכתבה המשוררת אלזה לסקר-שילר ( תשכ"ט , עמ ' ( 17 ב"שיר מות קטן , " בתרגומו של יהודה עמיחי : שקטה אני / ניגר קול דמי מסביב כה רך / לא אדע שוב על כך שקט עוד ...
אל הספר