כאמור לעיל , מומלץ לקרוא תחילה את הסיפור המקראי כמו שהוא , כלומר ללא כל "מתווכים . " בשלב מאוחר יותר , מומלץ לקרוא ולעיין בפרשנות חז"ל . הדיון בפרשנות חז '' ל המובא להלן לא נועד למצות את כל דבריהם בנושא , אלא להבליט את גישתם ואת אופי הדיון שלהם בנושא רגיש ובעייתי זה . בגישתם לכתוב המקראי , חז"ל מציגים רגישות גבוהה למילה , למבנה ולתכנים הגלויים והסמויים . יש לנו עניין מיוחד בדרכי ההתבוננות שלהם בכתוב , שכן היכרות עם מדרשי חז"ל ועם המפרשים הקלסיים של המקרא , יש בה כדי לחזק רעיונות הקרובים לדרך העיון שלנו וללמד אותנו משהו על אופן הטיפול בטקסטים : א . ניהול רב-שיח על-זמני עם מפרשים קודמים ב . התייחסות לענייני דיומא של התקופה תוך הסתמכות על טקסטים מקראיים . שני עניינים אלה הם הסיבה להתייחסות המפורטת שלנו לדברי חז"ל ולדברי ממשיכיהם - פרשני ימי הביניים . בעבורנו זהו מודל מתודי שעשוי להנחות אותנו בכל עיון בסיפורי המקרא . כאמור , יש לעיין בדברי הפרשנים רק אחרי עיון אישי בכתוב . בדרך זו נביא עמנו שאלות שעלו במוחנו במהלך הדיאלוג האישי עם הטקסט , וכך נשמע את דבריהם של המפרשים הקלסיים באוזן כרויה ו...
אל הספר