הגישה ההומניסטית אינה אלא אוסף של גישות , אשר חלק מהן עשויות להאיר את עניין המשמעת מזוויות נוספות ולהציע דרכים חלופיות לטיפול בבעיות הנובעות ממנה . המשותף לגישות ההומניסטיות הוא שהן רואות את האדם כצומח כל העת , תופסות את ההגשמה העצמית כצורך בסיסי ושמות את הדגש על השכל כשותף משמעותי לרגש וליצריות בעיצוב ההתנהגות ובוויסותה , במרכז הגישות ההומניסטיות אדם המגלה שיקול דעת בתפקדו בתוך מערכות היחסים שהוא נתון בהן והראוי שיכבדו את זכותו לחופש בחירה ועשייה . מתוך גישות הזרם ההומניסטי בחרנו להדגיש את אלה : . 1 הפסיכולוגיה ההומניסטית של קרל רוג'רס . 2 קבוצת גישות העוסקות בפתרון בעיות על ידי הפעלת כושרי ההכרה ( גישות קוגניטיביות-התנהגותיות ) והמדגישות תהליכים מטא-קוגניטיביים . לגישות אלו זיקה אידיאולוגית לתפיסתו של קרל רוג'רס , אבי הגישה ההומניסטית , שעל פיה יש להעביר את שיווי המשקל מן המטפל אל המטופל ולסייע לו למצוא דרכים להתמודדות עם בעיותיו על ידי התערבות מעטה ככל האפשר . הגישות הקוגניטיביות , בזיקה לתאוריית ההתנהגות , דוגלות במתן כלים ובבניית מיומנויות להתמודדות עצמאית . גישות אלה תתוארנה אפוא...
אל הספר