ג. תחיית המתים

נדלג , לפי שעה , על המושג השני שהרמב"ם מדבר עליו , 'גן עדן , ' ונעבור ל'תחיית המתים / שבה יש בדברי הרמב"ם חידוש גדול . את הפסקה בענין תחיית המתים , הזמן שבו תשוב הנפש לגוף אחר המוות , מסיים הרמב"ם במילים : "ודע כי האדם ימות בהכרח , וייפרד למה שהורכב ממנו . " פירושו של המשפט הזה מתברר מתוך מאמר מיוחד שכתב הרמב"ם כדי להבהיר את השקפתו בנושא , לאחר שנתגלעו בה אי הבנות , הלא הוא 'מאמר תחיית המתים' . 5 ע"ש בהערה שכנראה צ"ל : להן , או : שכרן בה . . 6 מהד' מונטנר , עמ' ; 386 נספח לאיגרות מהד' ק , ' עמ' קס"א . תרגמנו את הפסקה דלקמן מחדש , מן המקור הערבי שבמהד' ק . ' ( איגרות , עמי של"ט ואילך . ( הרמב"ם טוען כי גם המתים שיקומו לתחייה אי פעם בעתיד - ישובו שנית לעפרם , כי טבעו של כל גוף המורכב מן היסודות - לשוב ולהתפרק אליהם , והטבע נצחי הוא , בלתי משתנה . המאורע של תחיית המתים , המנוגד לחוקי הטבע , הוא נס , אך כמו כל נס גלוי - אין הוא מתמיד . הנס פולח את חוקי הטבע ומשדד את מערכותיו , אולם רק לפי שעה . לאחר שמילא הנם את תפקידו הוא נעלם , והטבע חוזר לאיתן חוקיותו הקבועה ( ה'נס' מתנוסס , בולט , מעל ...  אל הספר
הוצאת שילת - מעלה אדומים