פסקה ג: היחס לאגדות חז"ל

ממשל הנער הקטן , שהיה נחוץ לו כהקדמה להצעת שיטתו בשאלת תכלית הטובה ( הקדמה שעל משמעותה עוד נצטרך לדון להלן , ( עובר הרמב"ם אל הקדמה שניה , הדרושה אף היא כדי להסביר מה בין דעות הכתות השונות שהובאו בפתיחה , לבין דעתו הוא בענין החיים שלעתיד לבוא . נושא ההקדמה הזאת הוא היחס אל האגדות התמוהות של חז"ל , אותן שפשוטן נראה רחוק מן המציאות . גם כאן ישנן "כתות" שונות בין הקוראים את האגדות : שתי הכתות הראשונות מתייחסות אליהן באופן מוטעה , ורק האחרונה , שאנשיה מועטים מאד , מבינה את הדברים לאשורם . המבנה דומה , איפוא , מאד למבנה של הפתיחה . אך לא רק המבנה . לכשתמצא לומר , הטעות של הכתות השונות שבפתיחה - היא היא הטעות של שתי הכתות הראשונות בעניננו . תפיסתן של אותן הכתות את המציאות היא תפיסה חיצונית ושטחית . הם מכירים רק את הגוף , את הנראה לחושים , ולא את הרוח , הפנימית . כך במהות החיים , וכך בדברי תורה העוסקים בענינים נשגבים : הם אינם מסוגלים למצוא בדברים יותר מאשר את פשוטם , את המעטפת החיצונית , ' ואינם חודרים אל תוכם וסודם . כזכור , הרמב"ם ציין בפתיחה כי כל הכתות מביאות ראיות לדבריהן מפסוקים ומאמרי...  אל הספר
הוצאת שילת - מעלה אדומים