טעם התפנית הנ"ל שעושה הרמב"ם בדיון - שהיא ללא ספק מתוכננת ומחושבת " ) ואתה , המעיין , הבן ממני זה המשל , ואז תכין ליבן '" יכו - ( ' דורש התבוננות מעמיקה , ובהמשך ננסה להבהירו בע"ה . כעת רק נגדיר היטב את התפנית הזאת , בעזרת ההבחנה שעשינו לעיל בין שתי המשמעויות של המלה 'תכלית : ' הרמב"ם פתח את ההקדמה בשאלת 'תכלית' הטובה במובן של פסגה , כלומר בשאלת מהותו ( האובייקטיבית ) של השכר הסופי הצפון לצדיקים . עתה הוא שואל ל'תכלית' במובן של כוונה ומטרה של האדם ( שהיא מטבעה סובייקטיבית , ( לאמור : האם ראוי לקיים מצוות לשם קבלת שכר , יהא טיבו אשר יהא , או שיש לקיום זה טעם ומשמעות הגבוהים מכל שכר ? ובאופן ספציפי : גם אם העולם הבא הוא פסגת השכר הצפון לצדיקים , עדיין יש לשאול : האם ראוי לעשות את המצוות בשביל לזכות בהן בחיי העולם הבא ? תשובתו של הרמב"ם לשאלה זו , בעקבות דברי חז"ל , היא : '" במצוותיו חפץ מאד' - אמר ר' אלעזר : במצוותיו , ולא בשכר מצוותיו , " והוא מוסיף : "וגדול מזה אומרם בספרי : 'שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאהיה עשיר , בשביל שאקרא רבי , שאקבל שכר בעולם הבא ? תלמוד לומר : לאהבה את ה , ' ...
אל הספר