הניסיון לתאר ולנתח את הפיגורה הגנסינית ואת דרכי השתלבותה בטקסט הוביל לחשיפת שורשיה הצורניים של הטענה המקובלת בדבר רושם ה"עירפול" העולה מיצירותיו של גנסין . ואולם המסקנה המפתיעה העולה מהמחקר מפריכה את ההנחה הנפוצה בדבר תיפקודה של הלשון הפיגורטי בית כמעצבת תמונת עולם "שירית" - סובייקטיבית ואימפרסיוניםטית : חלק ניכר מהפיגורות של גנסין בונה אפקטים "קשים" ומשקף עמדה נפשית מפוכחת וביקורתית כלפי נטיותיו של המשכיל היהודי לרחף בעולם של מליצות מעורפלות וגעגועים פיוטיים לא מחייבים . הנחת היסוד המקובלת , לפיה הלשון הפיגורטיבית היא גורם המקרב בהכרח את הטקסט הספרותי אל הקוטב ה"פיוטי" התבררה כזקוקה לסיו גים : יתכנו גם יתכנו לא רק פיגורות "אנטי שיריות / ' לפחות לפי הנורמות שפעלו בתקופתו של גנסין , אלא אפשר גם להבין באופן שונה את הפיגורות שמקובל לראותן כשיריות כשהן מופיעות ביצירת פרווה , אם אין מנתקים אותן ממישורי הטקסט האופייניים לסיפורת : עלילה , איפיון , תמאטיקה חברתית . הלשון הפיגורטיבית ביצירות פרוזה מעלה אפוא אפשרויות ואף תביעות שאינן קיימות , בדרך כלל , בשירה לירית , ואותן יש לקחת בחשבון כאשר ...
אל הספר