תיפקודה של המטאפורה הגולשת בסיפורי גנסין

א . הרטוריקה של המספר ליחסים בין התבנית התחבירית לבין התנודות הסמאנטיות במטאפורה הגולשת יש אפקטים רטוריים : השהיית ההתנגשות בין הנושא למדמה והצנעת המעבר ממבע ליטראלי למבע מטאפורי מאפשרים לטשטש ולדרג את ההעצמה האמוטיבית באופן שתיווצר מעין התהוות זורמת של התחלפות ניואנסים תוך מחיקת נקודות המעבר משלב לשלב . שותפותו של התואר הליטראלי בצירוף מסייגת ומאפקת את המתח האמוטיבי שהיה יכול להיוו צר מתוך עימות ישיר בין הנושא לבין המדמה המטאפורי . הדאוטומטיזציה של האיחוי המקושר תורמת אף היא לאפקט רטורי : השימוש המקובל בתבנית האיחוי המקושר בפרוזה עברית בתקופתו של גנסין מאפיין דמות מספר אפי כל יודע , המתבונן במאורעות מרחוק ומתוך שלווה . התנודות הסמאנטיות במטאפורה הגולשת מעמידות דובר הנתון לתנופות דמיון והקולט את המציאות מתוך ראייה סובייקטיבית . שתי העמדות פועלות זו על זו ומפריכות זו את זו : העמדה האמוטיבית פאתטית מפריכה את העמדה האפית ומשווה לה משמעות אירונית מנוכרת , ואילו העמדה הפסודו אפית ממתנת ומסייגת את המתח האמוטיבי הנוצר על ידי המבע המטאפורי . פעולת הגומלין בין התבנית התחבירית לבין הדינאמיקה הס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד