תחושת המבוכה וההתנגדות שעוררו סיפוריו של גנסין בקרב אחדים מבני דורו נבעה , בין השאר , מהרושם שהקורא הולך לאיבוד בתוך סבך מטאפורות גחמני וחסר כיוון . ברנר כותב : 'בכלל , מי שירהיב עוז לומר , שבציוריות האמנותית הרבה שבכאן אין , סוף סוף , פשטות אמיתית - דומה , שלא יכזב' . ( 306 : 1912 ) שניאור מתאונן שהקריאה בגנסין קשה עליו , וטוען 'קישור התמונות וחרוזי המלים יוצאים כאן לפרקים כשהם מסובכים ומכווצים ומגומגמים' . ( 406 : 1914 ) במבט כולל על המטאפורה ביצירתו של גנסין אפשר להבחין במגמה שתעמוד במרכז עניינו של פרק זה : הפעלת הביטוי המטאפורי כחלק ממערכת תחבולות , שנועדה לערפל את משמעות הביטוי ו / או את התמונה המרחבית ויזואלית המסומנת על ידו . תופעה זו משותפת גם למטאפורות הקצרות וגם למטאפורות המורחבות , ויש בה כדי להסביר את תכונותיה המיוחדות של המטאפורה הגנסינית כחלק ממערכת שלמה של אמצעים הבונים את רושם ה"עירפול" או ה"טשטוש" שאותו ייחסה הביקורת לסיפורי גנסין , על רקע דרישה נורמטיבית לכתיבה "ברורה , " "בהירה , " או "בולטת . " הכותבים כורכים יחד , בדרך כלל , סוגים או מקורות שונים להתהוות רושם העירפ...
אל הספר