חדווה גרה כיום באחת מהמושבות הוותיקות בצפון הארץ . באופייה - כאם לשני בנים ומאוחר יותר גם לבת - הייתה שותפה פעילה בתכניות ובפעילויות של בית הספר , מסייעת בגן הילדים , ולעיתים חברה בוועד ההורים . שני ילדיה למדו בבית הספר עד שנסגר . ביתה של חדווה מעוטר בתצלומים של אופירה וסביבתה , רובם פרי מצלמתו של יגאל קרני ז"ל . ( ראוי לציין כי תצלומים מיצירותיו של יגאל קרני ז"ל פגשתי בהרבה מבתי האופיראים ( . יגאל היה מראשוני אופירה וממייסדיה והרבה לצלם את נופי המדבר במהלך חייו במקום . לקראת הפינוי הוצעו חלק מהתמונות המוגדלות למכירה . יגאל נפטר משברון לב אחרי הפינוי . בדומה למושית ולשולמית נתבקשה גם חדווה לספר באופן חופשי על עצמה ועל חוויותיה בהקשר לבית הספר אופירה בימי חול ובעת פינוי , וכך סיפרה : " אתחיל באי / הגעתי לאופירה : אחות בעלי הגיעה לאופירה , היא נישאה לאחד מהראשונים ראשונים במקום , מאלה שנולדו לשארם א שייח / שהיא הומצאה בשבילם . הם גרו באוטובוס ישן מתחת למקום שבו נבנתה אופירה . בעקבותיה הגיע אח נוסף וחברתו שהפכה מאוחר יותר לאשתו . הם עודדו את אריה ( הבעל ) לעבוד באופירה . היה זה עוד בטרם נ...
אל הספר