תרבות המערב הועמדה כנושא מרכזי בתכניות הלימודים בהיסטוריה ולפיכך גם בספרי הלימוד . הגישה בספרי הלימוד מהדור הראשון , אשר האמינה במרכזיותה של אירופה , הציבה במרכז העיון ההיסטורי של התלמידים את תרבות המערב ואת קורותיה - מהזמן העתיק , דרך ימי הביניים והעת החדשה ועד המאה העשרים . עיקר הפרקים הנלמדים בהיסטוריה בשלוש הכיתות הגבוהות של בית הספר הישראלי , מראשית קום המדינה , נוגעים להיסטוריה של אירופה . מגמה זו נשמרה בעיקרה גם בספרי הלימוד של הדור השני והשלישי , תוך הכנסת שינויים קלים . ראשוני הכותבים של תכניות הלימודים , רובם יוצאי אירופה , הדגישו כי מקורה של מגמה זו בימי הביניים , ויותר מכך בזמנים המודרניים של תולדות העם היהודי , הקשורות קשר אמיץ עם ההיסטוריה של העולם האירופי והתפתחותו . כותביבו אלה שירתו את הנרטיב הציוני השולט שביקש ליצור זיקה מובהקת בין לידת הציונות באירופה במהלך המאה ה9- ו לבין ההתעוררות הלאומית היהודית ותוצאותיה , קרי ההתיישבות וההגשמה בארץ ישראל . היסטוריונים כמו בן ציון דינור , מיכאל זיו , מיכאל הנדל , שמואל אטינגר ואחרים , קישרו בין ההיסטוריוגרפיה לספרי הלימוד . כתביה...
אל הספר