בקרב הפסיכולוגים רווחת הדעה , כי הגירושים פוגעים בתפקוד הילדים באורח קשה יותר מאשר בתפקוד ילדי האלמנות . ההסבר הוא שכלפי האב שעזב את הבית מתעוררים לעתים רגשות שליליים , יש פגיעה בדמותו , המקשה על הילד לחקות אותו ולהזדהות עמו ; כמו כן עולים לפעמים רגשי אשם אצל הילד , כביכול בגללו נפרדו הוריו . כל אלה מקשים על הילד לתפקד באורח מלא ותקין בחברה ובלימודים . ילדים לאלמנות אינם מפתחים , בדרך כלל , רגשות שליליים כלפי האב המת . להיפך , לרוב זוכה האב שנפטר להדגשת מעלותיו ותכונותיו החיוביות , מה שמאפשר ביתר קלות את צמיחת הרגשות החיוביים כלפיו , החל מאהבה וכלה בהזדהות . עם זאת , בשני המקרים , אלמנות וגירושים , יש פגיעה במשאבים , לרוב במשאבים הכלכליים , אולם כמעט בלא יוצא מן הכלל יש גם פגיעה במשאבים האינטלקטואליים . התרומה האינסטרומנטלית , אם כן , נפגמת בשני סוגי המשפחות . האם הפגיעה האינסטרומנטלית עלולה להיות חזקה דייה , עד כדי כך שתשווה את ההישגים של ילדים לאלמנות להשגיהם של ילדים לאמהות גרושות ! האם מיעוט המשאבים , שעומדים לרשותו של הילד , מטשטשים את ההבדל שהוזכר כאן בדבר היחס השונה לאב הנעדר ל ...
אל הספר