הדרך לאינתיפאדה כשכרוזים ושירים מכתיבים את שיגרת חייהם של אנשים ומוציאים אותם לרחובות , וקובעים להם את המותר ואת האסור , סימן שהעניין הוא רציני . זה קרה לציונות , זה קרה לתנועות לאומיות באירופה , בדרום אמריקה ובאסיה הרחוקה , זה קרה באיראן וזה קורה קרוב לבית , אצל הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה . האינתיפאדה אינה תולדה של יש מאין . מאז הכיבוש הישראלי ב 1967 ידעו הגדה והרצועה הפגנות , שביתות , ואף מהומות אלימות נגד השלטון הישראלי . אך לכלל התפרצות כה מקיפה , כה אינטנסיבית וכה מתמשכת נגד הכיבוש לא הגיעו הדברים עד דצמבר . 1987 האינתיפאדה מבטאת רדיקליזם פלסטיני בסגנון חדש : רדיקליזם הנישא על כתפיים צעירות ומנהל דו שיח עם ישראל ועם האוכלוסיה המקומית באמצעות האבן , הקלע , בקבוק התבערה והכרוז . הדמוגרפיה , ההשכלה בקרב הדור הצעיר והמצב הכלכלי עשו את שלהם . היה זה המפגש בין השלושה , בעיקר החל ממחצית שנות השבעים , שהזין וטיפח אקלים של רדיקליזם פוליטי בקרב הצעירים : והיתה זו המדיניות הישראלית בשנות השמונים , שביקשה "לטהר" את המנהיגות הפלסטינית המקומית מהתומכים או המזדהים עם אש"ף , שהאיצה תהליך...
אל הספר