תודות כשהתחלתי את לימודי במכון הפסיכיאטרי בלונדון חיה כריס פרית' מורי הראשון . הוא לימד אותי לא רק פסיכולוגיה אלא גם אנגלית . כריס הוא שותפי הראשון והתמידי , שדן בכל הרעיונות המופיעים בספר זח , וחולל בהם שינוי זמן קודם שנוסו והועלו על הכתב . ביאטה הרמלין וניל אוקונר האיצו בי לחפש הסבר לאוטיזם . הם לימדו אותי שאפשר ליישם שיטות של פסיכולוגיה קוגניטיבית כללית על בעיות של התפתחות . עידודם ותמיכתם שימשו לי כיוון ומופת . ג'ון מורטון הוא האיש שהודות לו נכתב הספר . הוא לימד אותי לא לחשוש מתיאוריה ולא לשגות באשליית האמת שיוצרים הנתונים . אלן לסלי דן איתי , צעד אחר צעד , במסגרת התיאורטית וסייע לליטוש הרעיונות שמאחורי המילים . גם ג'ון וגם אלן קראו כמה וכמה טיוטות של כל פרק . בכל פעם חוללו ההערות הביקורתיות שלהם שינויים דרמטיים בצורה ובתוכן . טיוטות הפרקים הודפסו שוב ושוב מחדש , בסבלנות רבה , בידי כתכניות רבות , בהדרכתן של אמי דייוויס ודורית לונג . חברים רבים אחרים קראו חלקים מן הספר והגיבו עליהם . ללא עזרתם המקצועית היה הספר דל ופחות מדויק מכפי שהוא כיום . במיוחד ברצוני להודות לעמיתי ביחידה להתפת...
אל הספר