פרק יא על ההבדל בהליכות בהליכות איני מתכוון כאן לדרך ארץ בהתנהגות , כגון איך ידרוש אדם בשלום חברו , או איך ישטוף אדם את פיו או יחצץ את שיניו בהיותו בחברה , ועוד נקודות כאלו שבמוסר הקטנות , אלא לאותן תכונות של המין האנושי הנוגעות ליכולתם לחיות יחדיו בשלום ובאחדות . לשם תכלית זו עלינו להתבונן בכך שהאושר שבחיים אלו עניינו לא בשלוותה של נפש שבעת רצון . שהרי אין שום פיניס אולטימוס ( מטרה אחרונה , ( גם לא סומוס בונים ( טוב עילאי , ( שעל שכמותם מדובר בספרי הפילוסופים הישנים של . manners . 42 ובמהדורה הלטינית . repose . 43 . mores ובמהדורה הלטינית . tranquillitate המוסר . גם אין אדם שכלו תשוקותיו יכול לחיות יותר ממי שקפאו חושיו ודמיונותיו . האושר הוא התקדמות מתמדת של התשוקה ממושא אחד אל אחר , והשגתו של הראשון עדיין אינה אלא הדרך אל האחרון . והסיבה לכך היא שמושא התשוקה האנושית אינו רק ליהנות פעם אחת בלבד ולמשך רגע אחד קט בזמן , אלא להבטיח לעולם את הדרך של תשוקתו העתידית . ועל כן הפעולות הרצוניות , ונטיותיהם של כל בני האדם , מכוונות לא רק להשגת חיים של סיפוק אלא גם להבטיחם . ונחלקים הם רק באשר ל...
אל הספר