פרק ד מסקנות משלושת הפרקים הקודמים כאשר הבריות חשים חמלה טבעית איש כלפי חברו בעת צרה , כאשר יחסים נוחים ותכופים מקרבים אותם בחיי היומיום ואין שום אנינות רגש חוצצת ביניהם , קל להבין שבשעת הצורר יהיו מוכנים לעזור איש לרעהו . כאשר אמריקני קורא לעזרה אל חבריו , רק לעתים רחוקות ישיבו את פניו ריקם , ולא פעם נוכחתי לראות , שהם מעניקים לו אותה באורח ספונטני וברוב התלהבות . אם תקרה תאונה בלתי צפויה בדרר המלר , נוהרים הבריות מכל עבר להושיט יד למי שנפגע בתאונה ; כי יבוא אסון על משפחה , ארנקיהם של אלף אלמונים נפתחים בלי קושי ; תרומות צנועות , אר מרובות מאוד , באות לחלצה ממצוקתה . באומות התרבותיות ביותר שעל פני כדור הארץ קורה לעתים קרובות , שביש מזל נמצא בודד לנפשו בתור ההמון ממש כאדם פראי ביערותיו ; כמעט מעולם לא ייראה כדבר הזה בארצות הברית . האמריקנים , שתמיד הם נוהגים קרירות בהליכותיהם ולעתים קרובות הם נוהגים בגסות , לעולם לא יימצאו אטומי רגש , וגם אם לא ימהרו להציע את שירותיהם , אין הם מסרבים כלל לתת אותם . כל זה אינו סותר מה שאמרתי קודם באשר לאינדיבידואליזם . לפי דעתי , הדברים האלה לא זו בלבד ...
אל הספר