פרק א איך המנהגים מתרככים ככל שגדל השוויון בתנאים זה כמה מאות שנים רואים אנו , שהתנאים החברתיים נוטים לשוויון , ומגלים אנו שבתור כר התרככו מנהגיה של החברה . האם רק במקרה חלו שני הדברים האלה בעת ובעונה אחת או שמא יש ביניהם איזה קשר כמוס , שבגללו אין האחד יכול להתקדם בלי משנהו ? אפשר שכמה וכמה סיבות חוברות יחד להפחית את חספוס מנהגיו של עם , אבל מבין כל הסיבות נראה לי כי האדירה בכולן היא השוויון בתנאים . בעיניי , שוויון התנאים והתרככות המנהגים אינם אפוא רק התרחשויות שחלו בעת ובעונה אחת אלא עובדות הקשורות ביחס הדדי . כאשר ממשילי משלים מבקשים לעניין אותנו במעשיהן של חיות , הם מעניקים להן מושגים ויצרי לב של בני אנוש ; כר נוהגים גם הפייטנים השרים על שדים ומלאכים ; אין לר אומללות כה עזה או אושר כה טהור עד שיהיו ממלאים את נפש האדם ונוגעים ללבו אלא אם כן יהיו אלה אנו עצמנו המוצגים במסווה . דבר זה כוחו יפה בהחלט לגבי הנושא שלנו כאן . בשעה שבחברה אריסטוקרטית כל בני האדם מסודרים לבלי השב לפי מקצועותיהם , רכושם ומוצאם , הרי בני כל מעמד , הרואים עצמם בחינת ילדיה של אותה משפחה , רוחשים אהדה מתמדת ועזה...
אל הספר