פרק ד איך האמריקנים לוחמים באינדיבידואליזם באמצעות מוסדות חופשיים ממשל העריצות , שמטבעו חשדן הוא , רואה בהפרדה בין הבריות את הערובה הבטוחה ביותר להמשכו , ובדרר כלל הוא עושה כל מאמץ להפריד ביניהם . שום מום בלב האדם אינו טוב בעיניו יותר מן האנוכיות ; בנקל ימחל עריץ לנתיניו על שאינם אוהבים אותו , ובלבד שלא יאהבו איש את רעהו . אין הוא מבקשם לסייע לו בשלטון על המדינה ; די לו שלא ישאפו לשלוט בה בעצמם . האנשים המבקשים לעמול כאיש אחד כדי לקדם את שגשוגה של החברה הם בעיניו מפיחי מדון ופורעי סדר ; ותוך שהוא מעקם את מובנן הטבעי של מילים , הוא מכנה בשם אזרחים טובים את אלה שאין בהם אהדה אלא לעצמם בלבד . המומים שיוצר ממשל העריצות הם אפוא בדיוק אותם מומים שמטפח השוויון . שני אלה משלימים ומסייעים זה לזה עד להשחית . השוויון מעמיד את הבריות זה בצד זה , בלי שייקשר שום קשר משותף ביניהם : ממשל העריצות מקים מחיצות כדי שיישארו נפרדים ; הראשון מכשיר אותם מראש שלא להתחשב באחיהם לצלם , האחרון עושה את האדישות הכללית מעין מידה תרומית ציבורית . ממשל העריצות מסוכן הוא בכל הזמנים , ויש אפוא לחשוש מפניו במיוחד בתקופות...
אל הספר