פרק ב על האינדיבידואליזם בארצות דמוקרטיות הראיתי איר בתקופות של שוויון שואב כל אדם את דעותיו מתור עצמו ; עכשיו אראה איר באותן התקופות כל רגשותיו מופנים כלפי עצמו בלבד . האינדיבידואליזם הוא ביטוי חדש , יליד רעיון חדש . אבותינו הכירו רק את האנוכיות . האנוכיות היא אהבה עצמית לוהטת ומופרזת , הגורמת לו לאדם שיקשר הכל לעצמו ויעדיף את עצמו על כל דבר שבעולם . האינדיבידואליזם הוא רגש בוגר ושלו , המכוון כל אזרח להינתק מכלל חבריו ולפרוש הצדה עם משפחתו וידידיו , כדי שלאחר שייצור לו כר חוג קטן משלו יעזוב בחפץ לב את החברה לנפשה . האנוכיות מקורה באינסטינקט עיוור ; האינדיבידואליזם נובע משיקול דעת מוטעה יותר מאשר מרגשות נקלים ; מקורו בליקויי הרוח לא פחות מאשר במגרעות הלב . האנוכיות מכלה את זרעה של כל מידה טובה ; האינדיבידואליזם מדלדל תחילה רק את המידות הטובות שבחיי הציבור ; אבל בחשבון ארוך , הוא תוקף ומהרס את כל היתר ובסופו של דבר הוא שוקע באנוכיות מפורשת . האנוכיות היא קלקלה שימיה כימות עולם , ואין היא נחלתו של מבנה חברתי אחד דווקא . האינדיבידואליזם הוא דמוקרטי במוצאו , והוא עלול להתפשט ככל שמשתווים ה...
אל הספר