יב. פורענויות ומקורן

יב . פורענויות ומקורן מארבעה מקורות נבעו הסכנות שארבו לםסטאלוצי ולמפעלו ( 1 ) s משינויים במדיניות הגבוהה ! ( 2 ) מחוסר כשרונו הכלכלי והמנהלתי ( 3 ) » מן הריאקציה הכנסייתית והמדינית השווייצית , ( 4 ) מסכסוכים פנימיים בין עוזריו לבין עצמם . ( 1 שוייץ המהפכנית לא יצאה ממצב החירום' שנגרם על ידי מלחמות אזרחים בלתי םוסקות כמעט ; החוקות נתחלפו במהירות . בסופו של דבר עבר נאפוליאון משיטת התערבות סמויה להתערבות גלויה והצהיר ביום 30 בספטמבר 1802 בצורת פקודה' שעל כל הכוחות המזוינים בשווייץ להתפרק ועל הקאנטונים לבחור בצירים לשם 'התייעצות' ( Consuita ) בפאריז על חוקתה החדשה והסופית של המדינה , בדומה ל'אסםת הנ 1 טאבלים' וה'סנהדרין' שנאפוליאון היה עתיד לכנסם ' בשאלת היהודים . בעת אחת חזרו עכשיו צבאות צרפת לשוייץ' שנסיגתם המתוכננת ממנה' באבגוםט ' 1802 הביאה לידי מרידות השמרנים בשלטונות המהפכניים ויצרה , דרך כך' בשביל נאפוליאון את התואנה המבוקשת להתערבותו הבלתי מוסווית . שתי מפלגות התחרו זו בזו בבחירות ל'קונסולטה' . ה'אוניטאריים . ' שצידדו בצורתה 'המאוחדת והבלתי נפרדת' של ה'הלווטיק' ' ילידת המהפכה' וה'פ...  אל הספר
מוסד ביאליק