משירת חיים נחמן ביאליק בבוא ביאליק לעצב דמות לנושאים חברתיים ולאומיים , הוטל עליו — כעל משוררי זמננו היום —לצאת מבדידותו האינדיבידואלית ולמצוא קשר אל יסודות על אישיים , הטייסים את כוחו לדבר בשם דורו ובשם הדורות . על משורר , העומד בתוך מסורת עמו , הזורמת מדור לדור בלי הפסק ובלי השתבר במשברים ( משברי דת ותרבות וצורות ביטוי , ( פועל כוחה של המסורת , והיא נותנת בידו כלים ספרותיים מוכנים מדורות . לא כן ביאליק' שאין לראות בו ממשיך מסורת ספרותית של עמו , שהיה שייך לאותו דור , אשר רבים בו ניתקו את קשר המסורת או שקשר זה נתרופף ביותר בידם ! הוא עומד בפני קשיים מיוחדים בבואו לבטא תכנים לא רק אינדיבידואליים , בבואו להיות פה לעמו ולדורו —ואין לו צורה ספרותית מוכנה מראש , מוכנה לו מדורות עברו . ועלינו להבין ולהתבונן , מה הם הכוחות שבהם ייעזר , כדי להתגבר על חוסר מורשת של כלים מוכנים . קשיים כאלה קיימים ועומדים גם היום , והיום מידתם מרובה לכל משורר , ובייחוד למשורר עברי , הרוצה להיענות לצורכי זמנו ועמו . בשיר זה הגיב ביאליק על פרעות הדמים , שנתרגשו בשנת 1903 ובאו על גלות ישראל ברוסיה . דייה לסקירה ר...
אל הספר