היבטים חוץ מדעיים של מדיניות עמדה סבירה יותר מן ההשקפה , שלפיה התעניינות בשאלות מדיניות נוגדת את המדע , נוקטת ההשקפה שלפיה התעניינות כזאת היא , מכל מקום , מחוץ למדע . זוהי התפיסה . הרואה את המדע כמכשיר אדיש , שאפשר להשתמש בו לטוב ולרע באופן שווה . המדע מספק רק אמצעים , בשביל מטרות הנקבעות מחוץ לתחום העשייה המדעית . כאן תפיסה זו נזקקת לטאקטיקה של מילוי תפקידים . היא מודה בזה שהמדען מתעניין לא פחות מכל אדם אחר בקביעת מטרות , אבל לא בתור מדען , אלא בתור אזרח , או בתוקף איזה תפקיד אישי או חברתי אחר . אבל קווי ההבדלה מתלקקים והולכים , ואף מתרחקים והולכים ממה שנעשה בפועל בשעת מילוי התפקידים האלה , ככל שההתנהגות היא תבונית ומציאותית . שהרי אין להכחיש כי ההכרעות בפועל דורשות לשקול את עובדות המקרה ולהסיק היסקים לגבי מה שצפוי מכל אחת מדרכי הפעולה העומדות לבחירה . אם יש מטרות שמימצאי המדע אינם נוגעים להן כלל , הרי אותן מטרות נסוגות לאיזה ניתוח 'סופי' ואינן נוטלות חלק בהכרעות מה יהיה הצעד הבא ; והלא שורת ההכרעות האלה היא שקובעת מה נעשה בפועל , אפילו בחשבון הסופי . רק לגבי מטרות מוחלטות אין מקום ל...
אל הספר