פתח־דבר

פתח דבר בספר זה הבלטתי מה שמאחד את מדעי ההתנהגות השונים , יותר ממה שמפריד ביניהם . הבעיות המיוחדות לכל ענף וענף נידונו רק במידה , שהיה בה כדי להועיל להבהרת דרך החקירה הכללית . לגבי האסכולות והגישות השונות והעוינות תכופות זו את זו במדעי התנהגות אני משער , שעמדתי יכולה להיחשב נייטראלית , ולכן תגונה , בלי ספק , על ידי שני הצדדים —לפי שהיא לא מחמירה די הצורך , לדעת אלה , ודורשת יותר מדי , לדעת האחרים . אך לא שמתי לי למטרה להשיג פשרה , והאידיאל שלנגד עיני איננו איזה שביל זהב שהוא . מה שנראה חיטוב בעיני הוא הכפיפות לדרישות שאינן באות מבחוץ , אלא יוצאות מעצם המטרות שאנו מציבים לעצמנו . במקביל לכך , יש דברים החביבים עלי במיתודולוגיה גופה — בנייה ל 1 גית וניתוח לינגוויסטי , וכן השאלות היותר ענייניות של מיתודולוגים מתקופות קודמות , שאני מחשיבם יותר מכפי אופנת היום הזה . מי שמכיר את המשנה הפראגמאטיסטית , הוא במיוחד ייווכח לדעת כי החוב שאני חב לפירס , ג'יימס ודיואי גדול הרבה יותר ממה שנראה לעין לפי המובאות בספר . אבל חתרתי לנוחות שבתמימות דעים בכל מקום שיכולתי למצאה , בלי להתחשב בהתחייבויות הפילו...  אל הספר
מוסד ביאליק