מיסוי וייצוג למלכים האירופאים היה מקור הכנסה אחד נוסף : מיסוי ישיר . ההכנסה מהנהלות המלכותיות לא הספיקה כלל ועיקר . המיסוי העקיף היה רווחי , אבל לא הניב די כסף לכסות את עלויות המלחמה . ההלוואות רק סייעו להקל את המצוקה . הבעיה המכרעת של כל שליט בימי הרנסאנס הייתה חוסר האיזון המתמיד והקריטי בין הכנסות להוצאות . הבסיס האפשרי היחיד למערכת כספים ממשלתית תקינה היה מערכת קבועה למיסוי ישיר . אבל על מנת לגבות מיסים באופן סדיר , היה המלך צריך להתגבר על רתיעה עמוקה ביותר של נתיניו , ולבטל את אחת מזכויותיהם המבוססות והיקרות ביותר ללבם . ההשקפה הרווחת המסורתית גרסה , כי על מלך לחיות "בכוחות עצמו , " כלומר , להתקיים מן ההכנסות מהנהלות המלכותיות וממיסוי עקיף . אלו היו ההכנסות הרגילות של הכתר . כאשר התעורר הצורך בהוצאות נוספות חריגות , עקב מקרה חירום כלשהו , חייב היה המלך - ובזאת האמינו הבריות בלא עוררין - לפנות אל נתיניו הנאמנים ולבקש מהם כספים . בקצרה , המיסוי הישיר לא נחשב חלק אינטגרלי והכרחי של מערכת הכספים הממשלתית . כל מיסוי ישיר היה אמצעי חריג ואי אפשר היה לכפות שום מיסוי ישיר שהוא בלי הסכמת הנ...
אל הספר