פתח דבר 22 טרת החיבור היא להציג את יחס היהדות אל האישה בשלוש תקופות עיקריות : התקופה העתיקה , ימי הביניים והעת החדשה . כל אחת מן התקופות איננה רק רצף כרונולוגי והיסטורי של זמן , אלא גם מצב תרבותי ייחודי ודרך מסוימת של הבעה וביטוי . היחס אל האישה בעת העתיקה מיוצג ומאופיין על ידי ההלכה , כלומר על ידי התחיקה הדתית , השואבת אמנם את תוקפה מן המקרא אך שומרת על עצמאות השקפתה . המחשבה היהודית של ימי הביניים פונה אל כתבי הקודש כאל מקור השראה רעיוני . כליה של ההגות בתקופה זו הם הפרשנות האלגורית , התבניות הפילוסופיות השאולות משדה המחשבה הקלסית , הסימבוליקה המיסטית המתעמתת עם המיתוס הציורי , וכמובן תפיסה אמונית המקיימת זיקה ישירה למקרא , לספרות ההלכה ולפולמוס הבין-דתי היהודי-נוצרי-מוסלמי . העת החדשה מיוצגת באמצעות שירת נשים עכשווית , הבוחנת מחדש , מתוך עמדה עצמאית , את הזיקה בין ההלכה והמחשבה של ימי הביניים לבין מצבה הנוכחי של האישה . משוררות בנות-ימינו , כמו הוגי הדעות היהודים בדורות שקדמו להן , יוצרות מדרש פרשני על כתבי הקודש . חיבור זה מיועד למורי מורים , לסטודנטים להוראה ולמורים העוסקים בתחומי...
אל הספר