1 . 4 דרכו של הרמב"ם בביאור דרשות פסוקים כאמור , חז"ל ביססו את דבריהם על פסוקים מן המקרא , ולצורך הביסוס הם דרשו לעתים פסוקים מסוימים שלא על פי פשוטו של מקרא . האם יש להתייחס לדרשות אלה כאל פירוש אפשרי של הפסוק , או שאין זה פירוש כלל אלא שימוש בפסוק לצרכים רטוריים בלבד "? הרמב"ם התייחס לשאלה זו בספרו מורה נבוכים ( חלק ג , פרק מג , < וכדוגמה להצגת גישתו הוא ציטט את הדרשה של בר קפרא : . 11 השוו לגישת רש"י ( לעיל פרק א , סעיף ( 1 . 1 . 2 ולגישת המהרש"א ( לעיל פרק ב , סעיף . ( 2 . 6 בהמשך > פרק ד , סעיף ( 2 . 5 נתייחס לגישתו של המהר"ל לשאלה זו . ראו גם בהמשך פרק זה ( סעיף ( 2 . 2 . 5 את דברי רבי שמריה האיקריטי . דרש בר ק 9 רא : מאי דכתיב.- ( דברים כג יד ) ) " יתד תהיה לך על אזנך ? " אל תקרי 'אזנך' אלא יעל אוזנך , ' שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעו באוזניו . והיינו דאמר a אלעזר : מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתדות ? ... שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון - יניח אצבעותיו באוזניו . ( כתובות ה ע"א ) ט תרגיל . 1 מה משמעות הציווי "ויתד תהיה לך על אזנך" על פי הפשט ? א . למי מופנה הציווי ? ב . ...
אל הספר