בין מחויבות לחברה לבין מחויבות לפרט : על הלבטים הרוחשים מאחורי המעשים כאמור לעיל , לבד מן המתח שבין תפיסת ישראל כמדינה יהודית לבין תפיסתה כמדינה דמוקרטית קיים מתח בין זכויות הפרט לבין מחויבות לכלל , מחויבות הנובעת מערכים הקשורים בחברה , בתרבות , בלאום . מתחים אלה והצורך להכריע בין ערכים מנוגדים גובים לעתים מחיר אישי-רגשי כבד מנשוא . עמוס עוז ( בספרו באור התכלת העזה , ( 1979 כותב על ראשוני הקיבוץ , אשר הלכו "להקים במקומות הצחיחים קומונות של שותפים-שווים אשר תהווינה לא רק חוד-להב של המפעל הציוני ושל עם ישראל , אלא גם אבנגארד של תמורה עולמית , תיקון העולם ותיקון האדם היחיד . " ... עם זאת עוז כותב את הדברים האלה : כלילות , באץ שומע , הל / ייפהו געגועים אל כל מה שנעזב וננטש מתוך הכרה ושלא-על-מנת-לחזור : בית אבא , או קריירה וככור , או נגינת פסנתר ושאר עירוני-אמנות ... פיתויי מטעות ומרחקים והישגים ומימוש האישיות ( עמי . ( 178 בכי הגעגועים הזה לא קיבל ביטוי נאות בתוכני הלימוד העוסקים בחינוך ערכי [ ואולי גם בשיח הלאומי הכללי . [ יסוד טרגי נוסף , הכרוך במפעל הציוני , מתאר עוז בספרו : כל התקוות.-...
אל הספר