פרק ראשון מאגיה ובעלי שם בימיו של הבעש"ט לפתחו של ההיסטוריון המבקש לבחון את טיבו ומקומו של היסוד המאגי בדמותו של הבעש"ט רובץ הדימוי המעוות של בעלי השם , שהשתרש בהיסטוריוגרפיה של החסידות . על פי דימוי זה נתפסים המאגיה והעוסקים בה כתופעה ירודה , שמרחב המחיה הטבעי שלה הוא המון העם , הנבער מדעת והשקוע באמונות תפלות . שורשיו של דימוי זה נעוצים בספרות ההשכלה , ששמה לה למטרה לבער ולהכרית מכרם ישראל אמונות ודפוסי התנהגות שנתפסו בעיניה כמייצגים את ה'הזיה' והבערות . בין אלה נועד מקום של כבוד לתופעת המאגיה ובעלי השם . את מאבקה של ספרות ההשכלה נגד המאגיה ובעלי השם אפיץ זיהוים עם החסידות ומנהיגיה . זיהוי זה שירת היטב את מלחמתה של ההשכלה בחסידות . בעיני המשכילים במזרח אירופה נתפסה החסידות כהתגלמות מובהקת של כל מה שפגום ומנוון בהוויה היהודית המסורתית . זאת ועוד , הם ראו בחסידות את המכשול העיקרי הניצב על דרך 'תיקונה' של החברה היהודית . מנקודת מבט זו , נוח היה למשכילים לזהות את החסידים עם ההמון הנבער , השקוע באמונות הבל בשדים וברוחות , בלחשים ובקמיעות . כיוצא בכך , נוח היה להם לזהות את מנהיגי החסידות ע...
אל הספר