יצירתו ומחיקתו של היחיד ביחסי צבא y חברה : הארות מן השוליים דגנית מנור שורשי הדברים המובאים במאמרי זה נעוצים בתובנות מעבודת מחקר שערכתי בנושא של גאוות יחידה בקרב אנשי יחידה סמי-קרבית . לעיסוק בנושא הצבאי ולליווי מיזם " סל משאבים" אוגדתי בדרום הגעתי בעקבות התעניינותי בגוף הידע העוסק בתרבות ארגונית . בהקשר של שימוש בתיאוריות ארגוניות " אזרחיות" בצבא , מצאתי שלט מעניין במיוחד בכניסה לאחת היחידות שליוויתי : " גאוות היחידה נמדדת ברמת המשמעת ובטיב השירות . הקפד בביצועם . " קריאת השלט העלתה לנגד עיניי את הביורוקרטיה הוובריאנית . כידוע , אחד העקרונות המרכזיים בגוף הידע הארגוני הקלאסי הוא הקשר בין מוטיבציה לבין יעילות הביצוע . כך מצאתי את עצמי חוקרת את גאוות היחידה הסמי-קרבית כמנגנון הקושר בין השניים . הניסיון לעורר גאוות יחידה בקרב חיילים שעיקר עיסוקם הוא הכנת כלי מלחמה לשעת חירום Z פעילות הנחשבת " עבודה שחורה" לא יוקרתית Z נראה מאתגר ומרתק , וכך גם אופן התמודדותם של החיילים עם זהות של תומכי לחימה .
אל הספר