פרק שישי בין למדנות לרבנות ביהדות ליטא של המאה הי " ט יהדות ליטא של המאה הי"ט התפרסמה בראש ובראשונה כמרכז של לימוד תורה . אף שמוניטין זה של יהדות ליטא זכה לעתים לתיאורים שיש בהם משום אידיאליזאציה , הוא מעוגן בקרקע המציאות . מתוך מקורות רבים ושונים עולה , שבמאה הי"ט אכן חל גידול מרשים בלימוד התורה בליטא . תופעה זו התבטאה בריבוי הצעירים שחבשו את ספסלי בתי המדרש והישיבות , ב'גדולי התורה' המפורסמים , במוסדות התורה לסוגיהם , וכן בהערצה ללמדנות וללמדנים בשכבות רחבות של הציבור . בפרק זה ננסה לברר מה היה היחס בין הלמדנות לבין מוסד הרבנות . לכאורה ניתן היה לצפות , שבין שני אלה ירקמו יחסים של הרמוניה ותמיכה הדדית , שהרי מצד אחד הלמדנים הם המועמדים הטבעיים לשמש כרבנים , ומצד שני מישרת הרבנות היא המסגרת המסוגלת לגמול ללמדן בהציעה לו פרנסה , יוקרה והשפעה . האומנם התגשמה ציפייה זו במציאות ? מה היה יחסם של הלמדנים כלפי מישרת הרבנות ? באיזו מידה יכולה היתה מישרה זו להציע ללמדן גמול הולם על הישגיו ? המקורות שעליהם מתבססים הדברים הבאים נחלקים לשלושה סוגים : ( א ) ביוגרפיות של רבנים שכתבו צאצאיהם או תלמי...
אל הספר