לשון הקודש כמפיקת חיים ומאגר חיים

לשון הקודש כמפיקת חיים ומאגר חיים נוסף על הדיון הכללי בתפקידה של הלשון וערכה וביחסים בין הכתוב לנאמר , שנרשמו בספריו , מקדיש ר ' צדוק מאמר מיוחד להבהרת קדושת השפה העברית , הנחשבת במסורת "לשון קודש , " ושואל : מדוע היא קרויה לשון קודש , מה ההצדקה לכך ומה מהותה ? ר ' צדוק בוחן את הדעות שנתפרסמו בנושא זה בחינה ביקורתית . כבר הזכרנו שהרמב " ם סבור שהשם הזה מתבסס על העובדה שאין בשפה העברית אוצר מילים מיוחד 31 לציון איברי המין ומעשה ההולדה . ר ' צדוק דוחה את ביקורתו של הרמב " ן , ומסכים שההגבלות הללו מוכיחות לא רק שימוש נכון וצנוע בלשון , אלא הן מעידות על עמדה כלל עולמית שמטרתה לשלוט בתשוקה ולהיאבק נגד החייתיות שבאדם והחומריות המפתה . ואולם הוא מדגיש שהנימוק הזה אינו חל על עצם מהותה של השפה , אלא על השימוש בה . בסיכומו של דבר , הפרפרזות וההתפתלויות , הדימויים והרימוזים , מתייחסים לאותה ממשות חוץ לשונית , ומציינים דברים ומעשים הנחשבים למבישים , ואין בהמרת מילה זו באחרת אלא משום הסוואה של התמונות המקושרות אליה . מבחינת הרמב '' ן , הלשון הזאת קדושה רק משום שהיא לשון התורה ומשום שבאמצעותה פנה הא...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים