חשיבה ולשון - ערך השתיקה אחרי שקבענו את הערך הדיבורי והדיאלוגי בעיקרו של הייעוד האנושי ושל הניסיון ההיסטורי של העם היהודי , ראוי לציין שהמהר " ל , שאין ספק שהוא מכיר בעובדה שהלשון אינה ממצה את כל הממשויות השכליות , מתעניין גם בתפקיד השתיקה בפעילויות הרוח . נושא השתיקה כבר נאמר במקרא , נדון בתורה שבעל פה , נזכר בפי בעלי המוסר ופילוסופים מסוימים , אך 2 המהר " ל הוא הראשון בהס המשבץ אותו במסגרת דיון בסוגיית הלשון . * מבחינתו , אין הדברים אמורים בשתיקת האדם נוכח אופיה הנשגב של האלוהות , אף לא בשתיקת האל המסתיר את פניו מפניות האדם - תאולוגיה של השתיקה - אלא בהארת תפקיד השתיקה בחקר הכרת האדם והתנהגותו . האם אפשר להתעלות על הלשון והאם צריך לנפץ את גבולות המילה כדי להשיג על ידי השתיקה ידע ברמה עליונה יותר , מיידית יותר ושלמה יותר ? המהר " ל אינו מצביע על שום יזמה מסוג זה , אלא מעמיד לפעמים את הדיבור בניגוד לחשיבה , כאילו הדיבור מתבצע על חשבונה וביריבות עם הרוח ( חידושי אגדות , סנהדרין קא ; נתיב הלשון , פרק ד . ( האדם מוגדר על ידי הדיבור , כי הוא הוויה המורכבת מגוף ונפש , ועל ידי החיבור בין שני...
אל הספר