ד . ריטואל הזמן הקדוש שורשיו המטאפיזיים של יום ההילולה נעוצים היטב בהיבט התוכני של איגרת ב ' ניסן שצוטטה לעיל : "יום עליית נשמת צדיק , גדול הדור ונשיא בישראל נקראת הילולה , ענינו ותוכנו מבואר בנגלה ובנסתר בכמה מקומות בביאור רחב . " יום זה מבטא את נצחיותה של נשמת הצדיק - "והייתה נפש אדוני אבי מורי ורבי צרורה בצרור החיים את הוי' אלוקיך ; " את שמחתה על שיבתה למקורה - "הנה ביום שמחתו עלי עדן , קדש נשמתו האצילה , במתיבתא דרקיע ; " ואת התעלותה מעולם לעולם . ריי"צ עומד על הזיקה שבין סגולתו של יום מיוחד זה לבין העצמת האינטראקציה המתחוללת ביום זה בין החסיד לבין נשמת הצדיק : ונקדש יום עלות נשמתם בגנזי מרומים [ ... ] הנה בעמדו על מפתן גן אלקים , יבוא בכתובים , לעם סגולה , להזהירם ולהנחותם בקדושת מסורת אבות [ ... ] כי הצדיקים במיתתם מולידין תולדות יותר מבחייהם , ועיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים [ ... ] ואשריהם לצדיקים שזוכין ומזכין עד סוף כל הדורות "" . [ ... ]
אל הספר