א . התפתחות תמונת האדם מן המקרא עדלאר " י / rrn ' בכתובי המקרא , המרובים למדי , המאזכרים את המונחים 'נפש / 'רוח' ו'נשמה , ' עולה תמונה של חוסר עקיבות . אין הבחנות ברורות בין שלושת המונחים האלה , ואין שיטתיות במובן שלהם . 15 שלושת המונחים מציינים במקרא את מה שישנו בחי ואיננו במת . הנפש והרוח בעיקר מציינות גם איכויות סגוליות באדם - כאשר הנפש נוטה לצד הרגשות , ואילו הרוח לצד המידות ותכונות האופי . אשר לרוח , מודגש מקורה האלוהי , ולעתים גם דבר שיבתה אליו ( כגון קהלת יב ז . ( גם מקור הנשמה הוא אלוהי ( בראשית ב ז . ( לעומת זאת הנפש כמדומה קרובה יותר לבשר : "כי הדם הוא הנפש" ( דברים יב כג . ( ואם כן הרי מסתמנת לכאורה היררכיה דומה לזו שאנו מוצאים בתפיסות מאוחרות יותר . אבל מבט רחב יותר על מאות ההיקרויות של המילים נפש ורוח ועל מיעוט ההיקרויות של המילה נשמה במקרא , מגלה נטייה רווחת יותר לחפיפה במובנם של שלושת המונחים . גם בספרות חז"ל אין הבחנה ברורה ועקיבה בין המונחים . במאמר אחד נטען שנפש-רוח-נשמה ( להלן : נר"ן ) הם שמות נרדפים , ' ואילו במאמר הסמוך לו עומד בעל המדרש על הייחוד שבכל אחד מן השמות...
אל הספר