מבוא : גישתו ההלכתית של הרח"ה כלפי השאלות החברתיות כלכליות לאחר שהצגנו את עמדתו החיובית של הרח"ה כלפי המודרנה המתבטאת בראייתו את ההלכה כדמוקרטית במהותה וכנענית באופן מתמיד ל"תביעות החיים , " נפנה עתה לבחון את התייחסותו לשאלות החברתיות והכלכליות שניסרו בעולם היהודי בתקופתו . דרכו המיוחדת של הרח"ה מתבטאת באמונתו שההלכה פתוחה למלוא ההיקף של החיים המודרניים , ומכירה ב"צרכי הרבים . " נראה שטיפולו בשאלות שהופנו אליו כאיש הלכה שונה מעמדתם של מרבית הפוסקים החרדיים . הפוסק החרדי "הטיפוסי" בודק את השאלה מנקודת מבט של היחיד ורואה את עצמו כמגיב לשאלה פרטית ופרטיקולרית . גם אם הוא עונה לכאורה "לשאלת רבים" הרי הפריזמה ההלכתית שלו היא פריזמה "גלותית . " אין הוא לוקח בחשבון את המצב המודרני החדש בו ניצבת היהדות . לעומת זאת לדעת הרח"ה שאלת היחיד מבטאת את שאלת העם כולו . השאלות הן לא עוד פרטיות גרידא אלא שאלות של הלאום . אין השאלה עוד כיצד צריך לנהוג יהודי פלוני או אלמוני בשבת . האם מותר לו לענות לטלפון אם לאו . השאלה היא לא רק מנקודת המבט של רופא דתי פלמוני הרוצה לדעת כיצד לנהוג בשאלת ניתוחי מתים בשיעור...
אל הספר