ג . על מקומה של הדבקות בהגותו של ר' נחמן גרין טען , שבניגוד להלך הרוח הכללי בחסידות , אשר העמיד את הדבקות כמטרה המרכזית בחיים הדתיים והמעיט בחשיבות "התיקון" הקבלי ובכך נטרל את המתח המשיחי שנבע ממנו , "בא ר' נחמן ועל פי השקפת עולמו דחה את הידבקות' והחזיר את ה'תיקוך על כנו ' . " דחיית הדבקות השתלבה אצל גרין בתיאור תמונת העולם של ר' נחמן כ"מקום שבו החטא נחשב כנטל כבר ואלוהים עומד מרחוק , " ומתוך כך "אינו מקום נוח לטיפוח רעיון הדבקות . " על כן , טוען גרין , "איננו צריכים להיות מופתעים כלל מן העובדה כי אידיאל הידבקות' החסידי אינו זוכה לתשומת לב רבה בכתבי ר' נחמן . " קביעה זו של גרין בעניין הדבקות לא נשארה מבודדת , אלא שימשה בסיס ותשתית לבניין "מעגל שלם" המסביר את ייחודו וחידושו של ר' נחמן על רקע החסידות ואת ההתעוררות המשיחית ששררה בברסלב ואשר הגיעה , על פי גרץ , עד כדי "אורח חיים אסכטולוגי ביסודו , העומד בסימן חזון אחרית הימים ... משיחיות חיה ופועלת שדוגמתה לא נודעה קודם לכן במחנה החסידי 137 . " כל זאת בעקבות דחייתה של ה"דבקות" והחזרת ה"תיקון . "
אל הספר