ג . דיבוק , דבקות ושיגעון . 1 ממשוגע לקדוש נוסף על ההקבלה הנבנית בין הבעש"ט למשוגעים אנו רואים , שבטרם התגלותו מכונה הבעש"ט ומתואר פעמים רבות כמשוגע וכאדם שאינו בר דעת . נראה בהמשך שתיאורי הבעש"ט כמשוגע אינם כינויי גנאי בעלמא , אלא האומרים כן אכן ראו בו משוגע ממש . יתר על כן , מעשי השיגעון של הבעש"ט לא נבעו מכך שהוא עטה על עצמו גלימת שוטים כדי להסתיר את גדלותו , אלא היו אלה מעשים שנבעו באופן אותנטי מעולמו המיוחד של הבעש"ט , ובמיוחד מהיותו נתון במצב של "דבקות . " ר' גרשון מקוטב , גיסו של הבעש"ט , דחק באחותו להתגרש מהבעש"ט ונימק זאת בכך שהוא רואה את הבעש"ט נוהג במעשי שיגעון " . גם בסיפור על התגלות הבעש"ט לר' משה מקוטב , טרם התגלותו הפומבית , על פי נוסח קארעץ אוסטרהא ביידיש , מתואר שר' גרשון סבר כי הבעש"ט משוגע ועל כן הביא את הבעש"ט אל ר' משה מקוטב והוא הבטיח לו , אחרי שיחה עם הבעש"ט , ש"לדעהי לא יעשה דבר חוץ לשיטה . " במקום אחר בשבחי הבעש"ט מובא בשם ר' יעקב יוסף , שהבעש"ט בתקופה מסוימת אכן דיבר "חוץ לשיטה" לא מתוך התחפשות , אלא מתוך מצב דבקות : שמעתי מהרב רק"ק פולנאי שהבעש"ט לא הי' יכול...
אל הספר