6 . 5 אקוות האאוקן בצפון הנגב _הידרוגאולוגיה : שכבת סלעי הקירטון של חבורת עבדת מגיל האאוקן משתרעים על שטח נרחב בשפלה הדרומית ובצפון מערב הנגב ( איור , ( 6 . 11 מקצתם נחשפים על פני השטח ( במזרח ) ומקצתם מכוסים בשכבות סלע צעירות יותר ( במערב . ( בתוך סלעי הקירטון משולבות שכבות של גיר ומעט שכבות צור דקיקות . העובי המקסימלי של סלעי חבורת עבדת מגיע ל 300 מ . ' חבורת עבדת מונחת על גבי סלעי הקירטון של חבורת הר הצופים שעוביים כ 500 מ ' נוספים . אקוות האאוקן מכילה מים מועטים , והמילוי החוזר הממוצע מוערך _ב 0 ו15- מלמ " ש . האקווה מכילה כמות מים זעומה למרות השתרעותה הגאוגרפית הרחבה , וזאת משלוש סיבות : ( א ) הגשמים באזור מועטים ; ( ב ) קשה למים לחלחל לתוך האקווה בשל תכונותיה ההידראוליות הגרועות ; ( ג ) האידוי והנגר העילי גדולים יחסית . למרות חשיבותה המועטה כמקור מים נערכו באקווה זו כמה מחקרים חשובים הקשורים לאיכות הסביבה והם מפורטים להלן . הזיהום ברמת חובב : סלעי הקירטון הם בדרך כלל אטימים למעבר מים והם אקוויטרד . אכן המוליכות ההידראולית של סלעים אלו נמדדה בגלעיני קידוח ( סלע בעל צורת גליל שה...
אל הספר