פרק ששה־עשר ועידת פאריס

פרק ששה עשר ו עירת פאריס מפעל העליה הבלתי ליגאלית מסתעף והולך . מרכזי עליה קיימים בפולין , רומניה , צ'כוסלובקיה , אוסטריה , הונגריה , שווייץ , צרפת , יוון , יוגוסלביה , בולגריה ובריטניה . כמעט בכל ארצות אירופה פועלים ועדי עליה ובכל מקום גוברת השאיפה לעלות והמונים צובאים על המשרדים . בארץ קיים ארגון הורדה — הארגון הצבאי הלאומי — ומרכז קליטה . מן הארץ נשלחים מדריכים המלווים את האניות מנמלי ההפלגה עד למקום ההורדה בחופי המולדת . נציגי האצ"ל יושבים בכל בירות אירופה ועוסקים בארגון העליה . חברי נשיאות הצ"ח וקציני שלטון בית"ר נתונים ראשם ורובם במבצע רב ממדים זה . מאות אנשים טרודים ברשת ענפה זו הפרושה על פני יבשות וימים . ובמצב הבינלאומי המתוח , המחמיר וה לך מדי יום ביומו — קשה העבודה פי כמה . לא ייפלא איפוא שמתעוררים הילוקי דעות הן ביחס לסמכויותיהן של הרשויות השונות והן לגבי עקרונות הפעולה ומטרות המבצע . כבר הזכרנו חילוקי דעות אלה בפרקים קודמים וכאן נייחד עליהם את הדיבור ביתר הרחבה . יש הטוענים , ונציגם הראשי הוא יוסף כצנלסון , שהעליה צריכה להיות מיועדת בראש וראשונה לביתי'רים ולאנשי תנועה . כל...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל