סיכום עיון במונוגרפיות ובפרסומים האחרים המתייחסים למחשבה המינהלית הבריטית מעיד , כי עד שנות השישים של המאה , לא חלו בה שינויים דרמטיים או מהפכניים . שני הנושאים העיקריים שהעסיקו את הוגי המינהל הבריטיים משנת 1920 ועד 1960 היו : א ) הסטטוס המקצועני של המנהל וכל הכרוך בהגדרה זו , כולל חיזוק תדמיתו בציבור ומתן לגיטימציה לפעולותיו . כפי שנראה בהמשך , היה לזה מטען אידיאולוגי ערכי . ב ) חיפוש אחר עקרונות ניהול אופטימליים , שיגבירו את היעילות הארגונית ויוליכו לפריון גבוה . לזה היה מטען מדעי עובדתי יותר . שני נושאים אלה נמצאו קשורים זה לזה , שכן , מנהל מקצוען הוא זה היודע להשתמש בעקרונות ניהול אופטימליים להשגת אפקטיביות ארגונית . בזכות אפקטיביות זו , שמשמעותה , בין השאר , שירות חברתי לציבור , הוא צפוי להכרה מן הציבור ובזכותו להפעיל את סמכותו ולדרוש ציות להוראותיו . בניגוד למה שהתרחש בארצות הברית , השלימה "גישת העקרונות" בהגות המינהל הבריטית את גישת ירוסי אנוש . המונח יחסי אנוש נתפס בבריטניה כמרכיב בלתי פורמלי של הארגון , המשלים את הרכיב הפורמלי ותומך בו , וכל זה בארגון הנתפס כמערכת סגורה . למן ...
אל הספר