שלילת אזרחות וחוסר־נתינות

שלילת אזרחות וחוסר נתינות המשטר במולדת אפשר שיחבל בפעילותם המבצעית של הגולים ויחתור תחת תביעתם ללגיטימיות מדינית על ידי כך שייתן בהם אות קלון של אי נאמנות כאנשים שלמעשה שוב אינם אזרחים . בתפיסה המודרנית של האזרחות , שהתבססה במיוחד אחרי המהפכות האמריקאית והצרפתית , אזרחות נרכשת מכוח לידה או תהליך כלשהו של התאזרחות . בעידן בניית הלאום הפכה זו להיות אחד הזיהויים המכריעים של הפרט . לעתים קרובות "אזרחות" משמשת שם נרדף ל"לאום , " בעיקר כשאין המדינה מפוצלת מבחינה אתנית ולאומית , ומשתמעת 7 ממנה תחושה של שותפות לאומית ואהבת מולדת . המדינה המודרנית הריהי מקור לגאוותו הלאומית של הפרט וסמל ראשון במעלה של סולידאריות ומחויבות כלפי ציבור רחב יותר שהפרט שותף עמו בקיום תרבותי ומדיני . יתר על כן , האזרחות מגדירה את נאמנותו של אדם ביחס גומלין עם בנים למדינות לאום אחרות ומציינת איזו ממשלה היא האחראית לבטחונו של היחיד . איבוד האזרחות מתפרש אפוא , לעתים קרובות , כאיבודה של זהות לאומית . אזרחות היא זכות יתרה שמעניקה ממשלתה של מדינת הלאום לבני המדינה . השלטונות של מדינת לאום , בלי שים לב איזו ממשלה מכהנת בשעה...  אל הספר