מתן התוקף לתביעות הזכות לשלטון הרבה ארגונים טרום גלותיים יש להם ראייה יוצאת דופן ( לפעמים מעוותת ) של ההיסטוריה והזמן . מצד אחד , הם טוענים שהזמן שחולף בחוץ לארץ אין לו משמעות כאבן בוחן להערכת תוקף תביעותיהם לשלטון . מצד שני , הם פועלים מתוך הרגשת דחיפות , מתוך שאיפה לכפות את העתיד על ההווה ובתוך כך לנסות לשמר את העבר . שאיפות פאראדוקסליות אלו מוצאות להן ביטוי אדיר כוח בארגונים השואפים לשמר את מעמדם וצורתם שמלפני גלותם , בפרט אותן ממשלות גולה ומפלגות גולות שברחו לאחר הנהגת השלטון הסמכותני במולדת . הן מנסות לקיים את האופי המשפטי הדמוקרטי שעוצב בתקופה שקדמה לגלות . פעילים גולים שאינם מעלים תביעות לשלטון המבוססות על בחירות , מצד שני , זקוקים פחות לאישוש תביעותיהם כנציגים לאומיים — על כל פנים , במישור התיאורטי . לגבי חצרות מלוכה שגלו , שהן דוגמות למרות מסורתית , הלגיטימיות קשורה באישיות של המלך או יורשו ( ם . ( המלך הגולה , באמצעות שושלתו , "הוא הדגל החי של האומה . " אלה המתיימרים להיות הנציגים הלאומיים העליונים , אך בלי להמציא לכך צידוקים משפטיים או מסורתיים , קוראים לתמיכה בשמם של עקרונו...
אל הספר